גרייהאונד איטלקי Piccolo levriero italiano
תקן הגרייהאונד האיטלקי, ה-Piccolo levriero italiano, תקן FCI מס 200 בתוקף מיום 30.3.1992.
סיווג: כלב מירוצים, קבוצה 10 – כלבי רוח , פרק 3 – כלבי רוח קצרי שיער. ללא מבחן עבודה.
תקציר היסטורי: הגרייהאונד האיטלקי הקטן מקורו בגרייהאונדים קטנים שכבר היו במצרים העתיקה בחצר הפרעונים.הגזע עבר דרך יוון , שם הונצח על הרבה קערות ואגרטלים , הגיע לאיטליה בשלהי המאה ה-5 לפנה"ס. ההתפתחות הגדולה בגזע קרתה בתקופת הרנסנס בחצרות האצולה. אין זה נדיר למצוא את הגרייהאונד האיטלקי בציוריהם של גדולי הציירים האיטלקיים והזרים.
הופעה כללית: צורה מאורכת, גופו מתאים לתוך ריבוע ומבנהו מזכיר בצורה מיניאטורית את זה של הגרייהאונד והסלוגי. יכול לשמש כמודל לאצילות וייחודיות.
תיאור התקן חוטא במקצת לאמת שכן יש הבדל מהותי במבנה הריבועי של הגרייהאונד האיטלקי (ג"א) למבנה המאורך והזורם של הגרייהאונד. לכן ההשוואה לסלוגי הריבועי מתאימה,למעט מבנה הראש והאזניים שאינם דומים.
יחסים חשובים: אורכו שווה או קצת פחות מגובה השכמה.אורך הגולגולת שווה למחצית אורך הראש.אורך הראש יכול להגיע ל-40% מגובה השכמה.
אחד המאפיינים החשובים בגזע הוא המבנה הריבועי והראש המאורך.
התנהגות"מזג: מאופק, אוהב, נוח וצייתן.
אופי רגוע כמו יתר הגזעים בקבוצה.עצבנות,היסטריה ותוקפנות אינם מאפיינים את הגזע והם ביטוי להשפעה שלילית של גזעים ננסיים אחרים בגידול.
ראש: צורה מאורכת,צר.אורכו יכול להגיע ל-40% מגובה השכמה.הגולגולת שטוחה עם קוים מקבילים של גולגולת וזרבובית. אורך הגולגולת כמחצית אורך הראש. חלק תחתון של ארובת העין מחוטב היטב . סף המצח(סטופ) מודגש במידה קלה בלבד. האף בצבע כהה,עדיף שחור עם נחיריים פתוחים היטב. זרבובית מחודדת שפתיים דקות ומתוחות ושוליהן בצבע כהה מאד. לסתות מאורכות עם שיניים חותכות חזקות ביחס לגודל הכלב ומסודרות בצורה כתר. מנשך מספרים מלא ,שיניים ניצבות בלסתות. לחיים רזים. עיניים גדולות ובעלות הבעה,לא שקועות ולא בולטות. איריס בצבע כהה, שולי העפעפיים עם צבע .אוזניים ממוקמות מאד גבוה, קטנות , עם סחוס עדין, מקופלות על עצמן ונישאות היטב לאחור על העורף וחלק עליון של הצוואר. כשהכלב ערני, בסיס האוזן זקוף והאפרכסת מוטה הצידה בצורה אופקית בתנוחה הידועה כ"אוזניים מעופפות" או "אוזני פרופלר".
מבנה הראש המאורך, מעודן אך לא ננסי, ונשיאת האוזניים הייחודית אופייניים מאד לגזע. הגולגולת לא עגולה ותפוחית כגזעים ננסיים אחרים. הזרבובית עדינה אבל בעלת עצמה ופיסול עדין. העיניים גדולות אבל לא בולטות ועגולות מדי ויש להן את אותו מבט מיוחד של כלבי הרוח שנישא למרחקים.
צוואר: בפרופיל הקו העליון מקושת מעט ונשבר בבסיסו לקראת השכמה. אורכו שווה לאורך הראש. בצורתו הוא חרוט קטום ושרירי. העור רזה ללא פימה.
הצוואר השרירי ונשיאת הראש האופיינית ייחודיים לגזע ותורמים גם לתנועה הקדמית הטיפוסית לגזע.
גוף:אורכו שווה או מעט פחות מגובה השכמה. הקו העליון ישר בפרופיל עם אזורי גבי – מותני מקושת. העקומה המותנית מתמזגת בהרמוניה לתוך קו המותנית. השכמות מוגדרות היטב. הגב ישר ושרירי. המותנית מאוד תלולה, רחבה ושרירית. החזה צר, עמוק, מגיע עד למרפקים.
המבנה הריבועי מתקבל גם בגלל צורת העמידה הטיפוסית של הג"א. עם ראש וצוואר גבוהים, קו עליון מקושת היטב ומותנית תלולה ומתכנסת כך שהקרסוליים נמצאים מתחת לקו האגן. לא מאחורי הגוף כמו אצל הגרייהאונד למשל. יש מעט הטעייה בתיאור תקן זה. הקשת העליונה היא שרירית בעיקר ,גמישה ולא קשיחה ונוקשה. המותנית צריכה להיות ארוכה. ולמעשה אחת השגיאות בגזע זו מותנית קצרה מדיי.
זנב: ממוקם נמוך, עדין גם בבסיסו ומתחדד לקראת קצהו. נישא נמוך וישר בחציון הראשון וחציו השני מעוגל. כשמושכים אותו בין הרגליים לכיוון הגב הוא צריך לעבור את עצם האגן. מכוסה שיער קצר.
הזנב המאורך והעדין נשבר לפעמים בקצהו ואין להחמיר בשיפוט בנקודה זו למעט כשמדובר במום גנטי מלידה. גורים צעירים וזכרים מיוחמים נוטים להרים את הזנב ואין כמובן להחמיר בשיפוט בנקודה זו.
גפיים קדמיות: בכללותן ישרות ואנכיות עם שרירים רזים. כתף משופעת מעט, עם שרירים מפותחים, רזים ובולטים. זרוע עם זווית פתוחה בינה לשכמה ובכיוון מקביל למישור האמצעי של הגוף. מרפקים לא פונים החוצה ולא צמודים פנימה. אורך הרגל מהרצפה למרפק קצת יותר מהמרחק מהמרפק לשכמה .עצם מאד קלה ,האמה במנח ורטיקלי מושלם במבט מלפנים ומהצד. הפיסה בקו מתמשך אנכי לאמה, מעט משופעת במבט מהצד. כפה קדמית בצורה כמעט אובאלית ,קטנה ,עם אצבעות מקושתות ואסופות .כרית הכפה בעלת צבע. ציפורניים שחורות או כהות בהתאם לצבע הפרווה או הכפה, צבע לבן נסבל.
גפיים אחוריות: נראות מאחור ישרות ומקבילות. הירך ארוכה, רזה ,לא בעלת נפח, עם שרירים ברורים מאוד. השוק מאוד משופעת עם מבנה עצם עדין וחריץ ברור בשרירי הרגליים. הקרסול והפיסה האחורית בהמשך לקו האנכי שיורד מעצם האגן. הכפה האחורית פחות אובאלית מהקדמית עם אצבעות מקושתות ואסופות היטב, כריות וציפורניים עם צבע כמו בכפה הקדמית. כמו כל כלבי הרוח גם לג"א זווית כתף פתוחה למדיי. למעשה נראה הג"א ממבט מהצד כאילו גפיו הקדמיות נמצאות קדימה לגופו.. מבנה זה גם כן תורם לתנועה הקדמית הטיפוסית.
הילוך תנועה: קפיצית, הרמונית, לא דמוית הקני (הילוך גבוה), דהרה מהירה עם ניתור חד.
תיאור התנועה בתקן האיטלקי אינו מדויק ואף מחמיץ את הייחוד שבתנועת הגזע.התנועה הקדמית היא גבוהה וחופשית,כלומר יש הרמת כפה גבוהה יותר מזו של הוויפט, והיא מלווה בשליחה ארוכה, בניגוד לתנועת סוס ההקני. יש חשיבות להרמוניה בתנועה בין הגפיים הקדמיות והאחוריות כך שאינן מתנגשות ומפריעות זו לזו.
עור:עדין ומתוח על כל חלקי הגוף למעט במרפקים שם הוא פחות מתוח.
פרווה: שיער קצר ועדין על כל הגוף ללא שמץ של ניצוי.
הפרווה צריכה להיות מלאה ויש לשלול קרחות (אלופציה).גם ניצוי ופרווה ארוכה יותר אינם מותרים מעל גיל 6 חודשים.
צבע: צבע אחיד בשחור, אפור, אפור-כחול, וצהוב (איזבלה באיטלקית) בכל גוון אפשרי.
לבן נסבל רק על החזה והכפות.
תקן ה-FCI מאד ברור בנושא הצבע.צבע מנומר אינו מוכר כצבע תקני לגזע. בניגוד לתקן האנגלי והאמריקאי מותר צבע לבן רק על כפות הרגליים והחזה. כלבים בצבע לבן עם כיתום בצבעים המותרים פסולים על פי תקן זה.
גודל ומשקל: גובה בשכמה גם לזכרים וגם לנקבות 32-38 ס"מ. משקל מקסימלי גם לזכרים וגם לנקבות 5 ק"ג.
שגיאות: כל חריגה מהנקודות שהוזכרו מהווה שגיאה, וחומרתה תלויה ביחס ישיר בחומרת השגיאה והשפעתה על בריאות ורווחת הכלב.
– הילוך פס (או AMBLING ) מתמשך
– תנועת הקני או צעדים גבוהים.
שגיאות פוסלות: כלב תוקפני או ביישן מידי. זווית קמורה או קעורה מדי בציר בין הגולגולת לזרבובית. אףך ללא פיגמנט לחלוטין או למחצה. גשר האף קמור או קעור. מנשך עליון או תחתון. עין כחולה (WALL EYE), חוסר מלא של פיגמנט בשולי העפעפיים. זנב נישא מעל הגב, זנב קצר (מלידה או תאונה). אצבעות נוספות ( חמישית). צבע לא אחיד. לבן שלא על הצוואר או הכפות. גודל מתחת ל-32 ס"מ או מעל 38 ס"מ. כל כלב שמראה אבנורמליות פיזית או התנהגותית צריך להיפסל.
יש להיזהר מלפסול כלב על תנועה לא טיפוסית שאיננה תנועת הקני ברורה. הגם שהתקן מחייב פסילה בגין זנב קצר מתאונה יש להפעיל שיקול דעת הגיוני מתוך ערכו הכללי של הכלב המוצג.
הערה: לזכרים צריכים להיות שני אשכים נורמליים שירדו לגמרי לשק האשכים.
לסיכום: לגרייהאונד האיטלקי מאפיינים ברורים של כלב רוח. בצורתו החיצונית ובקווי הגוף שלו. יש לו יחסי אורך: גובה טיפוסיים וריבועיים. צורת נשיאת הצוואר והראש ייחודית. אזני הורד הטיפוסיות יחד עם מבנה ראשו המוארך ומעודן נותנים את התמונה הכל כך אופיינית של הגזע. התנועה הקדמית הטיפוסית משלימה את התמונה של הקטן שבכלבי הרוח.